מצוות לשכנו תדרשו מתוך הספר הר הבית כהלכה

נאמר בתורה (דברים פרק יב, ב-ו):ף

אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלוהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה: אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא: לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם: כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹוהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה: וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם:ף

התורה מצווה אותנו לדרוש את המקום שבו בחר ה' להשכין את שכינתו, ולבוא שם.ף

להבדיל מן הגויים העובדים את אלוהיהם בכל מקום שליבם חפץ, וכל אחד מקים לעצמו מקום לפולחן, לעם ישראל יש מקום אחד, יחיד ומיוחד, אשר מאגד בתוכו את עם ישראל כולו להיות כאיש אחד – "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו". למקום אשר בחר ה', הר הבית ומקום המקדש, יש את הכוח לאחד ולקבץ את עם ישראל ולהשרות עליהם שכינה.ף

וכדברי האלשיך הקדוש:ף

...גם אם בלכתכם שמה הייתם מחוסרי אחדות והולכים בפירוד לבבות, תקנו אחדות עצום לעשות המצוה ההיא, וזהו לשכנו תדרשו בלשון רבים ובאת שמה בלשון יחיד. כי גם שבעת הדרישה יהיה בפירוד, אחר כך ימשך ממנה כי ובאת שמה באחדות.ף

...גם אתם השואלים תדרשו בפירוד הלבבות כי קצתכם יהיה לבם נוקפם על זה וקצתכם ייטיב לבם, באופן יצדק לומר בכם תדרשו לשון רבים על פירוד שבלבבות, ועם כל זה אין צריך לומר שלא תמנעו מלבא שמה.ף

אם כן, כיצד מקיימים מצווה יקרה זו, המביאה אחדות בקרב עם ישראל?ף

מבאר הרמב"ן:ף

וטעם לשכנו תדרשו - שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית השם, ותאמרו איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב (ישעיה ב ג), כלשון ציון ישאלו דרך הנה פניהם (ירמיה נ ה). ובספרי (ראה ח), תדרשו, דרוש על פי הנביא, יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ומצא ואח"כ יאמר לך נביא, וכן אתה מוצא בדוד וכו'.ף

ועל דרך האמת לשכנו תדרשו, לכבודו תדרשו, ובאת שמה, לראות את פני האדון ה' אלהי ישראל. וממנו אמרו חכמים "שכינה":ף

ובספרי (דברים פרשת ראה פיסקא סב) שנינו כך:ף

"כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם, דרוש על פי נביא יכול תמתין עד שיאמר לך נביא תלמוד לומר לשכנו תדרשו ובאת שמה דרוש ומצוא ואחר כך יאמר לך נביא וכן אתה מוצא בדוד שנאמר (תהלים קלב א – ה) זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי אם אתן שנת לעיני עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב מנין שלא עשה אלא על פי נביא שנאמר (ש"ב כד יח) ויבוא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי ואומר (דה"ב ג א) ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו.ף

המלבי"ם הוסיף:ף

כי אם אל המקום אשר יבחר ה' וגו' לשכנו תדרשו, בכ"מ קורא מקום המקדש מקום אשר יבחר ה'. כי נתודע ע"י נביא שהוא מקום הנבחר כמ"ש ויבא גד אל דוד וגו' וכן אמר בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו, ובכ"ז מצאנו שדוד דרש אחרי המקום כמ"ש עד אמצא מקום לה', ולא המתין עד שבא אליו נביא, ולמד ממ"ש לשכנו תדרשו, שהדרישה היא מה שחוקר בעצמו למצוא את הדבר, וז"ש דרוש ומוצא, למד להם שלא יגלה ה' סודו ע"י נביאיו להודיעם מקום הנבחר רק אם ישתדלו בזה וידרשו אחריו, ואז יערה עליהם רוח ממרומים אחרי ההכנה הראויה.ף

 

על פי דברי המפרשים נראה, כי קיום מצווה זו כוללת בתוכה כמה גדרים שונים:ף

דרישת מציאת מקום המקדש. בתחילה לא היה ידוע כלל היכן המקום אשר בחר ה', ועם ישראל הצטווה לחפש ולדרוש מהו אותו מקום. כך מפורש בילקוט שמעוני על דוד המלך (פרשת שופטים רמז תתקי):ף

דרש רבא מאי דכתיב וילך (דוד) [הוא] ושמואל וישבו בניות וגו' ברמה, וכי מה ענין ניות אצל רמה? אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם. אמרי כתיב וקמת ועלית אל המקום מלמד שבית המקדש גבוה מארץ ישראל, וארץ ישראל גבוה מכל הארצות, לא הוו ידעי דוכתיה היכא, אייתו ספר יהושע, בכולהו שבטים כתיב וירד הגבול ותאר הגבול, ובשבט בנימין ועלה הגבול כתיב, ותאר הגבול לא כתיב, אמרי שמע מינה הכא הוא מקומו. סבור למבנייה בעין עיטם דמדלי, אמרי ניתתי ביה פורתא כדכתיב ובין כתפיו שכן.ף

היום אנו יודעים היכן המקום אשר בחר ה', אך עדיין איננו יודעים לכוון במדויק את מקום המזבח, העזרות, בית המקדש והר הבית המקודש. אם כן, גם היום מצווה עלינו לחקור ולדרוש היכן באופן מדויק מקום המזבח, העזרות, בית המקדש והר הבית המקודש.ף

 

מצווה לדרוש את כבוד השכינה השורה במקום אשר בחר ה', כדברי הרמב"ן: "לשכנו תדרשו – לכבודו תדרשו". נראה שעיקר המצווה היא, לכבד ולייקר את המקום הקדוש. כל פעולה ומעשה שמגדילים, מייקרים ומכבדים את הר הבית מקום השכינה, הם מכלל מצוות "לשכנו תדרשו".ף

 

האופן המעשי ביותר ל'דרוש את המקום' הוא, על ידי שאנו באים אליו בפועל ומעוררים את עם ישראל לשוב למקום השכינה כהלכה. כפי שפירש הרמב"ן את המילים "ובאת שמה": "שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית השם, ותאמרו איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב... ובאת שמה, לראות את פני האדון ה' אלהי ישראל". מתבאר שישנה מצווה לעלות להר בית ה' בקדושה ובטהרה, לדרוש ולבקש את השראת השכינה, ובכך לקיים את מצוות "לשכנו תדרשו ובאת שמה".ף

 

4. תכלית מצוות "לשכנו תדרשו" היא בניית בית המקדש ועבודת הקרבנות, כפי שמבואר בפסוקים עצמם: "וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם".ף

חז"ל (סנהדרין כ ע"ב) ביארו את הפסוק והרמב"ם פסק את דבריהם להלכה (הלכות מלכים פרק א, א):ף

שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק, ולבנות בית הבחירה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה.ף

 

היוצא מכל האמור, כי אנו מחויבים לבוא למקום אשר בחר ה', לכבדו, לייקרו, ולעשות את כל אשר לאל ידינו כדי להכין אותו לחידוש עבודת הקרבנות ובניית בית המקדש. אך כאשר אנו נוטשים את הר הבית ולא עולים אליו כהלכה, אנו משליכים את המקדש אחר גוונו ומבטלים מצווה זו.ף

כך עשה דוד המלך, על אף שנגזר עליו שלא יבנה את בית המקדש, קנה את המקום בכסף מלא, והכין את כל הנדרש לבניית הבית, כמו שנאמר (דבה"א א כב, יד-טז):ף

וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית ה' זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרֹב הָיָה וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף: וְעִמְךָ לָרֹב עֹשֵׂי מְלָאכָה חֹצְבִים וְחָרָשֵׁי אֶבֶן וָעֵץ וְכָל חָכָם בְּכָל מְלָאכָה: לַזָּהָב לַכֶּסֶף וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִסְפָּר קוּם וַעֲשֵׂה וִיהִי ה' עִמָּךְ.ף

אם דוד המלך הכין את כל הנדרש לבית ה' על אף שנגזר עליו שלא יבנה את הבית, על אחת כמה וכמה שמחויבים אנו להשתדל בדבר, ועל ידי כך נקיים את דברי התורה: "לשכנו תדרשו ובאת שמה".ף

מתוך הספר 'הר הבית כהלכה' ע