השתדלות מעשית וציפייה למשיח מתוך הספר הר הבית כהלכה

 

"הנה ימים באים נאום ה' אלוהים והשלכתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'" (עמוס ח, יא). על פסוק זה דרשו חז"ל במסכת שבת (קלח ע"ב): "דבר ה' – זו הלכה, דבר ה' – זה הקץ, דבר ה' – זו נבואה". הנה הגיעו ימים שעם ישראל צמא לשמוע את דבר ה'. משתוקק לנביא שיורנו דרך אמת. מייחל להלכה ישרה ומאחדת בקרב בית ישראל.י

רובן של השאלות ההלכתיות שאנו עוסקים בהן יומם ולילה בבתי המדרש, הינן שאלות אשר עיקר השלכתן הוא כיצד יש לכל אחד לנהוג בפרטי ההלכה בחייו הפרטיים. אך ישנן שאלות הלכתיות אשר נוגעות לכלל ישראל, שאלות עמוקות ורחבות בשיח הציבורי והשקפת עולמו, והן משפיעות באופן ישיר על דרכו של עם ישראל, הנהגתו ואופן פעולתו ביחס לגאולה. השאלה שאנו עוסקים בה בספר זה, שאלת העלייה להר הבית, שייכת לסוג זה של שאלות.י

מעבר לבירור ההלכתי הרחב אשר נעשה בספר הזה בס"ד, יש לדעת כי בשורשן של דברים, שאלת העלייה להר הבית היא עמוקה ונוגעת בהשקפת עולם שלימה. הפסיקה נובעת ותואמת את השקפת עולמו של הפוסק, מתוך אמונה כי זהו רצון הבורא ברוך הוא. מתוך כך, מוצאים אנו גשות שונות, אשר כל אחת מבססת את דרכה על דברי תורתנו הקדושה, ומביאה ראיות לדבריה כדרכה של תורה.י

ישנם רבים וטובים אשר סבורים כי בכל הנוגע לגאולת ישראל, אל לנו להתערב בהשתדלות גשמית, שאין זה אלא דחיקת הקץ. הגאולה תבוא אך ורק על ידי ריבוי בלימוד תורה ומצוות, ושמירת הקיים ללא כל חידוש.י

מאידך ישנה דרך שונה, הנובעת מתוך אמונה כי הקב"ה מביא את הגאולה דרך מעשינו – כל אחד ואחד שפועל להבאתה ולקירובה, מאיר בו ניצוץ מנשמתו של משיח. מתוך אמונה זו מבואר, כי אסור לנו לחכות בלא מעש למשיח, אדרבה, המשיח הוא הפועל מקרבנו ממש. אנו מצווים ועומדים לקיים את כל התורה כולה, מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל', להקים ממלכת כהנים וגוי קדוש, להקים סנהדרין, לכבוש את כל הארץ, לבנות את בית המקדש, ולהקים עלינו את מלכות בית דוד. אסור שהציפייה למשיח תגרום לנו חוסר מעש והשתדלות. אנו מצווים לקיים את התורה כולה, ואין מצווה התלויה במשיח. אם נזכה, הרי שנראה את משיח בן דוד מולך על כל ישראל.י

דברים מפורשים בעניין זה כתב הרמב"ם ב'איגרת השמד':י

...אלה שמפתין עצמן, ואומרין שיעמדו במקומן עד שיבוא המלך המשיח לארץ המערב, ואז יהיו יוצאין והולכין לירושלים, איני יודע איך יבטל מהם זה השמד. אלא עוברין הן ומחטיאין זולתן. ובכמותן אמר הנביא ע"ה ירמי' ו' י"ד "וירפאו את שבר בת עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום". כי אין זמן לביאת המשיח, עד שתולין בו ואומרים עליו הוא קרוב או רחוק. וחיוב המצות אינו תלוי בביאת המשיח, אלא אנחנו מחויבים להתעסק בתורה ובמצות, ונשתדל להשלים עשייתן, ואחר שנעשה מה שאנחנו מחויבים, אם יזכה ה' לנו או לבני בנינו לראות המשיח הרי זה טוב יותר, ואם לא לא הפסדנו כלום, אלא הרווחנו בעשייתנו מה שאנחנו מחויבים.י

אבל אם יעמוד אדם במקומות שיראה כי התורה תפסוק, והמין יאבד בעבור השנים, והוא אינו יכול להעמיד דתו, ויאמר אשאר אני עד שיבוא משיח ואצא מזה שאני בו, אין זה כי אם רוע לב ואיבוד גדול, וביטול הדת והדעת. זו היא דעתי והשם יודע האמת. עכ"ל.י

וראיתי להביא כאן מדבריו היקרים של הגאון הצדיק הרב צבי הירש קלישר זצ"ל, מחבר הספר 'דרישת ציון', שהאריך בנושא זה (מאמר ראשון, חלק ראשון, אות א-ו):י

גאולת ישראל אשר אנחנו חוכים [ = מחכים ] לה – אל יחשוב החושב כי פתאום ירד השם יתברך-שמו משמים ארץ, לאמור לעמו צאו, או ישלח משיחו כרגע מן שמים לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ויקבצם ירושליימה, ויעשה לה חומת אש ומקדש אל ממרומים תרד, כאשר הבטיח על – ידי עבדיו הנביאים. לא כן קורא המשכיל. וודאי כל יעודיי הנביאים יתקיימו באחרית הימים, ולא יפול חס וחלילה דבר ארצה, ולא במנוסה נלך ולא בחיפזון יום אחד, כי אם מעט מעט תבוא גאולת ישראל, לאט לאט תצמיח קרן ישועה, עד 'וישראל יעשה חיל ' וישגה [ = ישגא ] מאד באחריותו' בקיום כל הייעודים והבטחות של הנביאים הקדושים, כאשר אברר בעזרת השם מן הכתובים ומדברי רבותינו ז"ל, וגם המושכל יסכים לה.י

ומראשית כל אציגה לפניך מאמר הזוהר הקדוש בפרשת וישלח (דף ק"ע עמ' א') על מקרא "ויאמר שלחני כי עולה השחר" (בראשית ל"ב כ"ה):י

"רבי יהודה פתח ואומר: 'מי זאת הנשקפה כמו שחר, יפה כלבנה, ברה כחמה, איומה כנדגלות, האי קרא אוקמוה ואתמר אבל מי זאת הנשקפה אלין אינון ישראל בזמנא דקודשא בריך הוא יוקים לון ויפיק לון מן גלותא כדין יפתח לון פתחא דנהורא (דהיא) דקיק זעיר ולבתר פתחא אחרינא דאיהו רב מניה עד דקודשא בריך הוא יפתח לון תרעין עלאין פתיחן לארבע רוחי עלמא. וכן כל מה דעביד קודשא בריך הוא לישראל ולצדיקייא די בהו הכי כלהו ולאו בזמנא חדא.י

(משל) לב"נ דאתיהיב בחשוכא ודיוריה הוה בחשוכא תדיר כד יבעון לאנהרא ליה בעיין לאפתחא ליה נהורא זעירתא כעינא דמחטא ולבתר רב מניה וכדין בכל זמנא עד דינהרון ליה כל נהורא כדקא יאות, כך אינון ישראל כמה דאת אמר (שמות כ"ג) מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה וגו', וכן למאן דאתי אסוותא לאו איהו בשעתא חדא אלא זעיר עד דיתתקף...י

ישראל נהורא דלהון זעיר זעיר עד דיתתקפון וינהיר לון קודשא בריך הוא לעלמין וכלא שאלי לון ואמרי מי זאת הנשקפה כמו שחר איהו קדרותא דצפרא ודא איהו נהורא דקיק, ולבתר יפה כלבנה, בגין דסיהרא נהורא דילה נהיר יתיר משחר ולבתר ברה כחמה בגין דנהוריה תקיף ונהיר יתיר מסיהרא, ולבתר איומה כנדגלות, תקיפא בנהורא תקיף כדקא יאות, ת"ח בעוד דאתחשך יממא ואתכסיא נהורא ואתי צפרא יתנהר בקדמיתא זעיר זעיר עד דיתרבי נהורא כדקא יאות דהא כיון דקודשא בריך הוא יתער לאנהרא לה לכנסת ישראל יתנהיר בקדמיתא כמו שחר דאיהי אוכמא ולבתר יפה כלבנה ולבתר ברה כחמה, ולבתר איומה כנדגלות כמה דאתמר...י

והרב החכם מורנו ורבנו הרב שלמה פלסנר העירני, כתנא דמסייע, על דברי ה'ירושלמי' (פרק קמא ד'ברכות' דף ב' טור ג') וזה לשונו: "רבי חייא רבה ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה (פירוש: בעלות השחר), וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא: 'בירבי, כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת – היא רבה והולכת'. מאי טעמא 'כי אשב בחושך ה' או לי' (מיכה ז' ח'). כך בתחילה – 'ומרדכי יושב בשער המלך', ואחר כך – 'ויקח המן את הלבוש ואת הסוס', ואחר כך – 'ומרדכי יצא משער המלך בלבוש מלכות', ואחר כך - 'ליהודים הייתה אורה ושמחה'".י

הרי זה ממש כדברי הזוהר הנ"ל. וכן מצאתי ב'מדרש רבה' שיר השירים (פרשה ו', א') על מקרא 'מי זאת הנשקפה כמו שחר': "כך תהיה גאולתן של ישראל מצפצפת:... בתחילה היא באה קימעא קימעא כו'" עיין שם...י

עוד בישעיה (נ"ו ז'): "והביאותים אל הר קודשי ושימחתים בבית תפילתי, עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים. נאום ה' [אלקים] מקבץ [נדחי ישראל, עוד אקבץ עליו לנקבציו]". אמר בכל פעם שני הסוגים: ראשית הגאולה ותכלית הגאולה. 'והביאותים אל הר קודשי' – הוא ראשית הגאולה, שיהיה רק קיבוץ אל הר הקודש ולא בית המקדש, ואחר כך: 'ושימחתם בבית תפילתי', כי יתפללו שם רבים צדיקי עולם המתאספים ונקבצים שם, וכמו שנבאר עוד ממדרש. ואמר 'עולותיהם וזבחיהם על מזבחי', שיהיה רק מזבח בנוי בראשית הגאולה ולא בית המקדש, ואחר כך: 'ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים'. אחר כך אמר, כדברי רמב"ן הנ"ל, 'מקבץ נדחי ישראל' – ולא כולו – ואחר כך: 'עוד אקבץ עליו לנקבציו', והאחרון הכביד מאד, כי יעבור מלכם לפניהם וה' בראשם, אמן כן יהי רצון.י

גם דוד המלך עליו השלום שח בתפילתו ככה, בהתרעמו על אורך הגלות, אמר (תהילים מ"ג ג'-ד'): "שלח אורך ואמיתך המה ינחוני, יביאוני אל הר קודשך ואל משכנותיך. ואבואה אל מזבח אלוהים, אל אל שמחת גילי וגו'". אמר: בהחל הישועה אבוא רק 'אל הר קדשיך', ואר כך 'אל מזבח אלקים', לא בית מקדש כולו [אלא] רק מזבח בנוי, ואחר כך 'אל אל שמחת גילי', כי גיל אינו שלימות השמחה [אלא] רק שצופה אל שמחה שלימה. וכן סידרו אנשי כנסת הגדולה בתפילת ראש חודש: "מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חודש נעלה עליו" ואחר כך, "ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו"; רק מזבח נכין אנחנו, ובעת בית המקדש נשמחה כולנו, נגילה ונשמחה בו.י

עכ"ל של הרב קאלישר זצ"ל.י

גם הגאון הצדיק הרב ישכר שלמה טייכטל זצ"ל עסק בעניינים חשובים אלו בספרו 'אם הבנים שמחה', נביא מדבריו (פרק שלישי, אות כ):י

אל תבהל ברוחך לדון ולפסוק שאין לנו לעשות דבר בענין הגאולה רק נהיה בשב ואל תעשה ולהמתין עד שיבוא משיח והוא ישא אותנו על כנפי נשרים לארצנו ולנחלתנו, כאשר רבים מבני עמנו ואפילו רבנים וגדולי תורה חושבים ומתארים לעצמם כן ענין גאולתינו, וכאשר רב גדול אחד דרש ברבים כן שאין לעשות דבר בזה אפילו בנין ויישוב הארץ רק להמתין עד ביאת המשיח שיפרח לנו ע"י עב וישא אותנו בעבים לארץ ישראל, וגרם לו זאת יען שלא ירד לעומקה של הלכה זו שהוא אחד מן ההלכות העמוקות והעמומות, וכמו שהבאתי בהקדמה שניה מש"ס ותנא דבי אליהו, ומי שלא העמיק בה אין לו שום השגה בזה.י

ואביא לך לדברי תנא דמסייע לי, הלוא הוא הצדיק המקובל החכם הספרדי הנ"ל מה שכתב בזה, וזה לשונו: "ולא תעלה בדעתך שהקץ והגאולה וביאת משיחנו אחד הוא ויבוא הכל בבת אחת וביום אחד, כי באמת שני דברים המה ויש לכל אחד עת וגבול וזמן לכל חפץ, וכמו שאנו אומרים בסליחה 'קרב לנו קץ הגאולה', כי ראשיתה היא דבר מועט שאינו מורגש, כדאיתא בירושלמי דברכות [פ"א ה"א]: רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בקריצתא (שם מקום) וראוי איילת השחר שבקע אורה, אמר רבי חייא לרבי שמעון כך יהיה גאולתן של ישראל, בתחילה קימעה קימעה, כל מה שהיא הולכת היא רבה, מאי טעמא, " כי אשב בחושך ה' אור לי" [מיכה ז, ח].י

וכן אמרו במגילה פ"ב [יז, ב] וכיוון דנקבצו גליות נעשה דין ברשעים, וכיוון דנעשה דין ברשעים כלו המינים, וכיוון שכלו המינים מתרוממת קרן הצדיקים. והיכן מתרוממת קרנה, בירושלים, שנאמר [תהילים קכב, ו]: "שאלו שלום ירושלים". וכיוון שנבנית ירושלים בא דוד, וכיוון שבא דוד באת תפילה, וכיוון שבאת תפילה באה עבודה, וכיוון שבא עבודה בא הודאה.י

האריך בעל המאמר ואמר בכל החלוקות וכיוון וכו', להודיע שיש עת וזמן מוגבל לכל חפץ, וביאת משיחנו הוא הייעוד האחרון והמופלא שבכולם קודם תחיית המתים, כנכתב לעיל שביהמ"ק עתיד להיבנות קודם מלכות בית דוד, כמבואר בירושלמי דמעשר שני [פ"ה ה"ב]. ולכן נקרא מלכות בית דוד 'שמש', כדכתיב [תהילים פט, לז]: "וכסאו כשמש נגדי", כי הגאולה היא כמו השחר העולה וכל מה שהיא הולכת היא רבה, ומלכות בית דוד יהיה מאוחר אליה כצאת השמש בגבורתו.י

והאומר שראשית הגאולה תהיה ע"י משיח בן דוד כמו שמקווים דלת עמי הארץ, הוא כמו שאומר שקודם אור הבוקר יזרח השמש, שהם דברים בטלים ומבוטלים, והרעה הגדולה הנמשכת מן הרעה הנפסדת הזאת הוא מורגש לכל, והניסיון יוכיח. והדבר הזה מצוה לאומרו בפני עמי הארץ, וברוך המקדש שמו ברבים. ולפי דעתי המסתיר את הדבר הזה הוא מחלל שם שמיים בסתר...י

עוד כתב שם בעניין זה (השמטה לפרק שלישי):י

וכמו כן הוא ג"כ באמונת המשיח, שאם שכולנו מגדלינו עד קטנינו מאמינים בו עד שאפילו כל הרוחות ומאורעות שבעולם לא יכולים לזיז אמונה זו מלבנו אפילו זיז כל שהוא, אבל לא די באמונה בלחוד, רק צריך לזה עוד מעשה מצידנו לקיים אמונה זו, וכמו שהורו לנו כלל זה רבותינו הקדמונים הנ"ל, ועלינו לעשות כמו שעשו בימי צאתם ממצרים, "דבר אל בני ישראל ויסעו" [שם פסוק טו] ואח"כ בא הישועה מהקב"ה, כמו כן המצוה עלינו לדבר אל בני ישראל ויסעו לארץ ישראל, וכדי לחזק אמונתינו לביאת המשיח בב"א במעשה ובפועל, ואז יבוא הישועה מהקב"ה, אבל זולת מעשה גם מצידנו גם התפילה לא יועיל, וכמו שכתב בשפתי חכמים, אבל בשנעשה מעשה בפועל לעלות לא"י אז יצליח ה' מעשה ידינו ונזכה לגאולה שלימה בב"א.י

נמצא לפי הכלל שהניח רבינו הרמב"ם הנ"ל, שכל אמונה צריך שיוחזק במעשה וזולת המעשה אין להאמונה קיום ומאד חלושה אצל האדם ויבוטל לגמרי אצלו, נמצא אנן נמי בדידן באמונת ביאת המשיח, מי שאינו רוצה לעשות דבר בזה רק ממתין על בואו שיבוא לפרוח וישא אותו לארץ ישראל, הוא סימן שאין לו אמונה כלל בזה, וכל אמונתו הוא רק משפה ולחוץ ומשטה את עצמו בכך, אך מי שעושה דבר בזה מראה שמאמין בזה, וזאת האמונה מאמצהו לעשות פעלים בזה מצד עצמו, ובזה יחזק האמונה בקרבו, ואז יבוא הסיוע מן השמים. וכאשר ראינו כי כן היה במצרים בגאולה הראשונה שהוא שורש כל הגאולות האחרונות, שה' הקפיד 'מה תצעק אלי' בתפילה, שהתפילה לא תועיל לך כאן כלל, רק 'דבר אל בני ישראל ויסעו', אף שהנסיעה מצד עצמה היה בסכנה, כי לא היה להם דרך אחר ליסע רק אל תוך הים בהיותו עוד מים שוטף, אבל מעשה הנסיעה הזו השלים להם את האמונה בהגאולה, ואז בא הקב"ה הגאולה האמיתית, כן ממש צריך להיות אצלינו, וזה שאמר הנביא [מיכה ז, טו] "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ובאופן שהיה במצרים צריך להיות גם אצלינו, ואז יראה ה' לנו נפלאות אין סוף...י

הנה אנו אומרים בכל יום 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח ואעפ"י שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא'. וכן אמרו חז"ל במדרש: אתה מוצא שלא נגאלו אבותינו ממצרים אלא בזכות אמונה שהאמינו, שנאמר [שמות ד, לא] "ויאמן העם". וכן אתה מוצא שאין הגלויות מתכנסות אלא בשכר האמונה, שנאמר [שה"ש ד, ח] "אתי מלבנון כלה" וגו', [הושע ב, כא – כב] "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי באמונה", עכ"ל המדרש בילקוט פרשת בשלח [רמז רמ]. אבל תדע שהאמונה בלא מעשה לא סגי ולא מהני."י

עכ"ל של הרב טייכטל זצ"ל.י

דברים דומים לכך כתב הרב הראשי לישראל הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל (במאמרו "על הציונות ועל חידוש הסנהדרין" אוצרות הראי"ה ח"ב, עמ' 235-236):י

הנה כפי אשר כבר נתברר לנו, שאין דבר בעיקרי האמונה, ולא בסעיפיה, שיניא אותנו מן הרעיון שתהיה התחלת התנערותנו מעפר גלותנו ע"פ השתדלותנו בדרכי הטבע... והנה דברי חז"ל מורים במקומות אין מספר, ומפורש בירושלמי דמעשר שני המפורסם, "זאת אומרת שבנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד". ואין הדבר צריך אריכות, כי חלילה לנו לעשות עיקר האמונה ההיפוך מן האמור בדברי חז"ל!י

אמנם יש אשר התנגדו לזה, באמרם שדברי התלמוד בבלי מורים ההיפוך, שהרי בכמה מקומות הקשו "הלכתא למשיחא?" על דיני המקדש... א"כ הבינו מזה רבים שאין לקוות לתשועת ישראל כי אם בצירוף הפלאות המורגשות כביאת אליהו וכיו"ב, אשר אין בדרכי ההשתדלות שלנו מקום לזה. אבל באמת אין ראוי להזניח מאמרים מפורשים שהדעת נוטה אליהם, מפני מאמר שיש לו פירושים שונים... עכ"ל של הראי"ה קוק זצ"ל.י

מתוך דבריהם של קדושי ישראל אלו, נמצאנו למדים, כי בעת הזאת, כאשר הקב"ה השיב אותנו למקום המקדש, מוטלת עלינו חובת השתדלות רבה בכל כוחנו ונפשנו להביא לידי קיום כל המצוות המתקיימות בהר הבית ומקום המקדש. במשך אלפיים שנות גלות היינו אנוסים מלקיים את מצוות התורה המתקיימות בהר הבית ומקום המקדש, אך כעת, עלינו לברר וללון בעומקה של הלכה, לבחון את דרכינו, האם באמת אנו מנועים כיום מלקיים את מצוות התורה המתקיימות בהר הבית? האם כאשר שבנו למקום הבחירה לא התחדשו עלינו מצוות שלא יכולנו לקיימם במשך אלפיים שנות גלות?י

לענ"ד, כפי שהתבאר בחיבור זה, הרי שמצווה רבה מוטלת עלינו בשיבה להר הבית בקדושה ובטהרה, מתוך תפילה שיתקיים בנו "פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואפתח לכם כפתחו של אולם". אנו נעשה את השתדלותנו לדרוש את מקום המקדש, והקב"ה ברחמיו הגדולים יגמור בעדינו ויראנו נפלאות – "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון".י

אמן ואמן.י

מתוך הספר 'הר הבית כהלכה'ל