האם אנו יודעים היכן מקום בית המקדש

אחת מהשאלות הגדולות בסוגיית הר הבית, היא האם ידוע לנו היכן מקום המקדש. היא משפיעה על הכניסה להר, חידוש עבודת הקרבנות ובניית בית המקדש, ובנוסף משליכה על כיוון התפילה ברחבת הכותל המערבי.ש

במלחמת ששת הימים, לפני כארבעים ותשע שנים, שבנו חזרה להר הבית. אלפיים שנה של כיסופים וגעגועים התממשו לנגד עיננו. באותה העת, ללא הכנה מוקדמת, נפתחו לפנינו שאלות גדולות:ש

האם מותר היום לעלות להר הבית? האם גם היום כאשר אין בית מקדש, יש מצוות שמקיימים בעלותנו להר הבית? האם ישנה משמעות גדולה לכך ששבנו להר הבית ופעולה מעשית הנדרשת מאתנו בשל כך, או שמא מן הראוי להתרחק ממקום הקודש עד ביאת משיח צדקנו?ש

שאלות אלו הינן שאלות כבדות משקל ונוגעות לשאלות רבות ורחבות בהלכה ובהשקפה וע"כ הם 'רגישות במיוחד', ועלולות לעורר מתח כעס ומחלוקת חס ושלום.ש

בימים אלו, בהם אנו אבלים על מותם של תלמידי ר' עקיבא על כך שלא נהגו כבוד זה בזה, נפתח לפנינו הזדמנות לתקן את חטאם, ולגשת לברר נושא טעון זה, מתוך ענוה וכבוד גדול לחולקים על דרכינו.ש

אחת מהשאלות הגדולות אשר נדרשים אנו לברר בנושא זה, שברצוני לפתוח אותה לפניכם, זאת השאלה האם ידוע לנו היכן מקום המקדש. לשאלה זו ישנה השלכה גדולה בנוגע לשאלת העלייה להר הבית בימינו, ולשאלת חידוש עבודת הקרבנות ובניית בית המקדש. כמו כן, ישנה השלכה בנוגע לכיוון התפילה ברחבת הכותל המערבי.ש

כידוע ישנה מסורת מפורסמת כי האבן אשר תחת כיפת הסלע היא אבן השתייה אשר הייתה בקודש הקודשים. עלינו לברר, האם מסורת זו הינה בעלת תוקף הלכתי אשר ניתן לסמוך עליה להלכה ולמעשה, או שמא אין זו אלא מסורת ערבית גרידא ואין לנו לקבוע ממנה הלכה.ש

איפה קדש הקדשים?ש 

ואכן מצאנו כמה מן הפוסקים בדור האחרון אשר פקפקו על מסורת זו, באומרם כי מקום המקדש נעלם מאתנו ושנים רבות אשר לא היו יהודים בהר הבית ואבד מאיתנו המסורת, וממילא אין לנו יכולת לדעת היכן מקום המקדש. ראה שו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' א, ושו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' א.ש

אחר בקשת המחילה, ברצוני לבאר מתוך דברי רבותינו ראשונים ואחרונים, כי ישנה ידיעה מוחלטת אודות מקום המקדש, ומסורת ברורה אשר עברה בעם ישראל מחורבן הבית ועד היום, אשר מקום המקדש נמצא במקום כיפת הסלע כידוע ומקובל בפי כל.ש

ראשית נאמר, כי מסורת שהוחזקה בעם ישראל זה דבר בסיסי הקיים בכל התחומים ההלכתיים.ש

על מסורת אנו משתמשים בזיהוי ארבעת המינים בסוכות, או בקביעת השנים לעניין שמיטה או באותיות של ספר תורה, מהי אות א' או ב' וכו' ועוד.ש

כך כתב ר' יעקב חג'יז בשו"ת הלכות קטנות חלק א סימן ט:ש"וזה כלל גדול שהיה מוסד בידינו, אם הלכה רופפת בידך פוק חזי מה עמא דבר, כי פשוט הוא אשר באהבת ה' את עמו ישראל יסיר מכשול מדרכיהם ולא יטו כל העולם אחר היחיד אילו סברתו דחויה".ש 

לעם ישראל יש סייעתא דשמיא לכוון לאמת. המסורת על מקום המקדש פשוטה ומקובלת והביאוה רבים מגדולי ישראל כפי שנבאר.ש

כשהשל"ה הקדוש עלה לירושלים, שאלו אותו איך הוא גר בעיר זו, הרי אולי איננו יודעים את מקום המקדש ושמא הוא גר במקום המקדש ויעבור על איסור כרת, והשיב על כך :ש"דע כי מעולם לא היה ספק במקום בית המקדש, כמו שאין ספק שהיה בית המקדש, ושיהיה בית המקדש. כך אין ספק במקום בית המקדש כי הוא זה, ולא היה נתעלם מהעין אפילו רגע אחד. אע"פ שהיתה ירושלים הולכת ממלכה לממלכה מכל מקוםלא נפסקה הקבלה [-מסורת] והידיעה…" (נדפס ב'קובץ על יד' כרך 78 , ירושלים תשס"ב).ש

היה מקום לחלק בין ידיעה כללית לפרטית כמו מיקום מדויק של המבנה, אבל כיוון שרבים מגדולי ישראל מביאים מסורת גם על מיקום המבנה, ברור הדבר שעם ישראל שמר על המסורת גם בנושא זה.ש 

ישנה מחשבה כי הידיעה אודות מקום המקדש מבוססת אך ורק על דברי הרדב"ז, ומכיוון שיש קושי בהבנת תשובתו, יש שרצו לפקפק בדבר המסורת. אך כפי שנבאר, המסורת אודות מקום המקדש נמשכה מחורבן הבית ועד ימינו אנו.ש

אחד המקורות החשובים בנושא זה הינו התיאור של ר' אברהם בר חייא הנשיא (בספרו מגילת המגלה עמ' 99, מחכמי ישראל בראשית תקופת הראשונים חי בין השנים ד‘תתכ“ה – ד‘תתצ“ה 1065 – 1135 למניינם) וזה לשונו:ש"ובתחילה כשהחריבוהו הרומיים לא היו מונעים את ישראל מלבוא אליו ולהתפלל בתוכו, וכמו כן היו מלכי ישמעאל נוהגים עמם מנהג טוב והרשו אל ישראל לבוא אל הבית ולבנות בו בית תפילה ומדרש, והיו כל גלויות ישראל הקרובים אל הבית עולים אליו בחגים ובמועדים ומתפללים בתוכו ומעמידים תפילתם כנגד תמידין ומוספין, ועל המנהג הזה נהגו כל ימי מלכות ישמעאל".ש 

הנה לפנינו תיאור חשוב אשר הביאו גם פוסקי זמננו, אשר עולה מדבריו כי היה בית כנסת בהר הבית כאלף שנה אחר החורבן. אם כן, ברור שעברה מסורת ברורה היכן מקום המקדש, ועפ"ז נכנסו למקומות המותרים להתפלל ולשפוך שיח לפני ה'.ש

כך גם עולה מעדות הרמב"ם אשר נכנס להתפלל בהר הבית, שכך כתב באיגרתו (הובא בספר חרדים, מצוות התלויות בארץ ג'):ש"ביום שלישי בשבת ארבעה ימים לירח מרחשוון שנת שש ועשרים ליצירה יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו…".ש

נראה ברור כי הרמב"ם נכנס להר הבית ע"פ המסורת הפשוטה והמקובלת היכן מקום המקדש.ש

לפני העדויות הבאות ראיתי להביא כאן את הדברים המובאים בפרקי דר' אליעזר, שם נאמר )פרק ל):ש"חמשה עשר דברים עתידים בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים ואלו הם: … ויגדרו פרצות חומות בית המקדש, ויבנו בנין בהיכל".ש

מקור תנאי קדום זה מתיישב באופן נפלא ומוחלט עם המסורת כי בניין כיפת הסלע בנוי ע"ג מקום המקדש ממש.ש 

כיפת הסלע הבנויה כיום במרכז הר הבית, נבנתה לפני כאלף ושלוש מאות שנה. ע"פ המסורת, נבנתה כיפת הסלע על גבי אבן השתיה ומקום המקדש. כאמור, בזמן הזה היה בית כנסת בהר הבית, וברור שנשמרה המסורת אודות מקום המקדש. ואכן ישנם מקורות היסטוריונים יהודיים נאמנים, שכיפת הסלע נבנתה על מקום המקדש ממש. (מלבד המסורת הערבית אשר גם היא מורה על כך).ש

כך כתב ר' בנימין מטודילה (1167 למניינם, הנוסע היהודי היותר מפורסם בימי הבינים):ש"ארבעה שערים לירושלים, שער אברהם, שער דוד, שער ציון ושער גושפט הוא שער יהושפט. לפני בית המקדש שהיה בימי קדם. ושם טמפלו דומינו (השם הנוצרי לכיפת הסלע) שהוא היה מקום המקדש, בנה עליו עומר בן אל כטאב כיפה גדולה ויפה עדמאד…" (מסעות רבי בנימין עמ' כד').ש

כך כתב גם ר' פתחיה מרנשבורג, מבעלי התוספות:ש"והיכל נאה שם שבנה מלך ישמעאלים, בימי קדם כשהייתה ירושלים ביד הישמעאלים, ובאו פריצים והלשינו למלך הישמעאלים, ואמרו: זקן אחד יש בינינו, שיודע מקום היכל והעזרה. ודחק אותו המלך עד שהראה לו…"ש 

עדות נוספת על קבלת מסורת זו מובאת בדבריר‘ שמואל ב“ר שמשון בא לירושלים ביחד עם רבינו יהונתן הכהן מלוניל (תלמיד-חבר של הראב"ד, בשנת ד‘ תתקע“א – 1210 למניינם), כך מתאר ר' שמואל את כניסתם לירושלם:ש"באנו אל ירושלים ממערבה של עיר וראינוה, וקרענו בגדינו כראוי לנו, ונתגלגלו רחמינו עלינו, ובכינו בכיה גדולה אני והכהן הגדול מלוניל, ונכנסנו בשער עד לפני מגדל דוד, ונבא להשתטח עד לפני העזרה… ומקום אשר היה שם הארון עדיין קיים" (הובא בהמעמר עמ' 28).ש

כך הם גם דברי תלמיד הרמב"ן:ש"סביב אבן השתיה בנו מלכי ישמעאל בנין מפואר מאד ועשו אותו בית תפילה, ובנו למעלה מן הבנין כפה נאה עד מאד, והבנין על בית קודשי הקודשים ועל ההיכל".ש

אם כן, אנו רואים כי ללא ספק עברה מסורת בדבר מקום המקדש, כפי שעולה מעדויות אלו הנאמרות בפשטות ללא צל של פקפוק, כי אם בידיעה פשוטה וגמורה.ש

באיגרת ר' עובדיה מברטנורה, שנכתבה ביום ח אלול בשנת רמ"ח נאמר :ש "גם חקרתי על אבן השתיה ששם היה הארון מונח. ורבים אומרים כי היא תחת כפה אחת יפה גבוה, אשר בנו הישמעאלים במקדש, וסגורה בתוך הכפה ההיא ואיש לא יבוא שמה, היינו על אבן השתיה, כי הכפה גדולה מאד."ש

אחרי כל זאת, באים דברי הרדב"ז הידועים אשר כתב:ש"אין ספק כי האבן הזאת אשר תחת הכיפה היא אבן השתיה אשר עליה היה הארון בבית קדש הקדשים לצד מערב" (שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרצ"א).ש

החיד"א (ברכי יוסף תקס"א אות ג') וכן השערי תשובה (שם אות ה') הביאו את פסק הרדב"ז להלכה וכן פסק כף החיים (שם אות ח') להלכה ולמעשה.ש

כדברים האלו כתבו עוד רבים מגדולי ישראל אשר קבלו מסורת זו ללא פקפוק:ש

הב"ח בשם הליקוטים (אור"ח סי' תקס"א), רבי חיים אלפנדרי בסוף ספרו דרך הקודש, ר' משה חגיז בספרו 'אלה מסעי' (דף יב.), החת"ם סופר (שו"ת חת"ס יו"ד ס' רל"ו), שו"ת בני ציון (לבעל הערוך לנר סי' ב'), הגר"א גוטמכר, הגרצ"פ פראנק והגר"א מגריידיץ ז"ל (בספר 'מקדש מלך' עמוד קכה'), בעל החפץ–חיים זצ"ל בספרו "לקוטי הלכות" (זבחים נה:) ועוד פוסקים רבים.ש 

כך גם עולה מדברי הגר"ע יוסף זצ"ל (ספר מעדני מלך ח"א פ' ט"ו עמוד שכ"א). וכן מהמכתבים הידועים של הגר"מ אליהו זצ"ל על הקמת בית כנסת בהר הבית עולה להדיא כי סמך על המסורת, וכן קבלתי ממו"ר הרב שמואל אליהו שליט"א.ש

אם כן, מכל גדולי ישראל אלו עולה כי אין שום ספק בייחס לזיהוי מקום המקדש, אלא מסורת ברורה היא מיום שנחרב מקום קודשינו ועד היום הזה.ש

מסורת זו אינה צריכה חיזוק, אך אעפ"כ נוסיף ונאמר כי ישנה קביעה נוספת המכריחה לומר כי מקום המקדש נמצא במקום כיפת הסלע. וזה ע"פ המבואר במשנה במסכת מדות וברמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו', שם מפורש כי מקום קודש הקדשים היה במקום הכי גבוה בהר, ואכן כיפת הסלע נמצאת במקום הכי גבוה בהר של סלע טבעי. מכיוון שכך, אין שום ספק כי מקום המקדש נמצא במקום כיפת הסלע, וכל העמדה אחרת היא רחוקה מהמציאות ובלתי אפשרית. (להרחבה בנושא זה ראה בספר 'חצרות בית ה" פרק ה' לרב זלמן קורן. כמו כן, ראה מאמרו של ר' אשר גרוסברג 'תחומי הר הבית והמקדש', הובא בתחומין טז'.)ש 

למסקנה עולה, כי ישנה מסורת וידיעה ברורה היכן מקום המקדש, ומצווה עלינו לדרוש את המקום כהלכה, לכוון את תפילתנו למקום קדוש זה, ולפעול עם א-ל למען גאולת שכינת עוזנו במקום קודשינו.ש               "לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוהי יעקב".ש

הרב אלישע וולפסון, מחבר הספר הר הבית כהלכה