במקום זה ישנו מקום נרחב להקים בית כנסת בהר הבית, וכפי שכתב בספר 'עיר הקודש והמקדש' הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי זצוק"ל (חלק ה פרק א אות ד, עמ' טו):ח
בזמן שתהא ברשותנו לבנות בית תפילה במקום המקדש, בטרם ביאת המשיח, אפשר לדבר רק על בנין בית תפילה בהר הבית קודם לעזרה ולמקום החיל. ומקום כזה נקל להגביל את גבולו.י
וכשתהיה לנו הרשות והרשיון ותהא הנפש כסופה לבית תפילה שכזה, בהסכמת ראשי התורה, יהא דרוש להעמיד משמרות שלא יכנסו לשם אלא (הטבולים במקווה) טהורים מטומאה היוצאה מגוף (כנאמר במשנה דכלים פ"א ח'), ובית תפילה שכזה, לו יהא אפילו בהר הבית, ומכל שכן לכשנזכה להקים מזבח ולהקריב עליו קרבן ציבור, תהא זאת מן הסגולה לתקומת יעודנו ולבנין בית קדשנו ותפארתנו, ולהופעת הגואל אשר יגאל את עם ישראל, הגאולה השלימה בחומר וברוח. והלכו גוים ועמים לאורו, ומלאה הארץ דעה את ה'.י
אף הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל קרא בספרו להקים בית כנסת בהר הבית (עמ' 27):י "בהיבקע עלינו אור הגאולה מחדש במלחמת ששת הימים, מן הדין שנשוב להר ה' ונקום במקום קודשו לקבוע מקום תפילה לעם ישראל בשער השמים, כפי שאמר יעקב אבינו לפי דבריו של ר' אלעזר בשם ר' יוסי בן זמרא, בעת שראה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ושיפועו מגיע עד בית המקדש: "אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים".י
במקום נוסף הוא פירט בדיוק היכן יש להקימו (עמ' 385):ף
אין כל מניעה הלכתית להקים בית תפילה מרווח בדרומו של הר הבית, שהכניסה אליו תהיה דרך שער המוגרבים. לאחר שנתברר באר היטב שברבוע הזה המשתרע משער המוגרבים במערב עד הפינה הדרומית של הר הבית, ומשער המוגרבים בקו ישר מזרחה עד החומה המזרחית, אין כל חשש איסור כניסה לטמאי מת, ואליו אפשר לצרף גם לפחות 25 מטר צפונה לשער המוגרבים שאין עליהם חשש למיקום העזרה, כפי שהוכחנו לפי המידות המדוייקות של חיל ההנדסה של צה"ל.
וכן הגאון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל קרא בכמה מכתבים להקים בית כנסת בהר הבית, נביא את דבריו:ף
מכתב א:ל
קריאה לרבנות הראשית בארץ ישראל
בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש, וכל מחמדינו היה לחרבה. ומקום המקדש המקודש אשר קדושתו לא פקעה ממנו, נהיה למקום פריצים משוקץ ומתועב, נהפך למרמס ברגל תועבה ע"י חילול המקום בכניסת זרים לתוכו וכניסת יהודים שלא כדין.ל
וע"כ כדי לגדור גדר צריך שתצא קריאה ממעלת כת"ר ולעומד בראשה שהמקום הוא קודש לישראל והכניסה אליו אסורה ללא שום הבדל וגזע – אלא בהסכמת ובהרשאת ובהגבלת הרבנות הראשית לישראל. וכן להגביל את העם ולקדשו שידע ערך המקום וכיצד ועד היכן מותר.ל"רצוי לחשוב על בנין בית כנסת במקום המותר לכל הדיעות כדי שיתאספו בו ראשי עם ועדה בתפילה ותחינה כמו שהיה בזמן הרמב"ם".ל
ויבורכו העושים והמעשים, ויהי רצון שנראה בית מקדש על מקומו בנוי ומשוכלל, אכי"ר.ל
בהוקרה: מרדכי אליהו.ל
מכתב ב:ל
לכבוד ידידי הרב המובהק וכו' הרה"ג ר' זלמן מ. קורן שליט"א ר"מ בקרית ארבע היא חברון ומחבר ספר 'חצרות בית ה'.ל
קבלתי בתודה את מכתב כת"ר מיום ה' לסדר "לשכנו תדרשו ובאת שמה" תש"מ ועמו הסליחה על איחור התשובה שנעשה מזמן גרמא.ל
עיינתי בדברי כת"ר אשר הסביר בצורה מפורטת ורחבה כדרכו בקודש, העיר והאיר עיני חכמים בסוגיא סבוכה זו, תחם תחומין וגדר גדרות במקום המקדש, ותרגמם הלכה למעשה, ויפה כתב ויפה ערך וטוב הנהיר.ל
אולם אני על משמרתי אעמודה, היינו אנו רואים בעין כיצד שועלים הלכו בו, כיצד מקום שנאמר בו והזר הקרב יומת הולכים בו זרים ומחללים אותו, וכבר חז"ל גזרו על כל העכו"ם כזבים ואסורה להם הכניסה למקום הקודש והמקדש ועוד מקומות שמותר לישראל טהור להכנס ואפי' בזמן הזה, וע"כ חובה קדושה מוטלת על מי שבידו למנוע מצב עגום זה ואפי' ע"י פרסום הענין שהם עוברים על איסור ואין לחשוש ממה שיאמרו.ל
אודות כניסת ישראל עם הגבלות מסוימות כמו שכת"ר מציע זה טוב ויפה אם תהא לנו שליטה מוחלטת על המקום ועל הבאים ובכלל בני ברית, אולם לפי המצב הנוכחי חוזר אני כל הכתוב לענ"ד על הצעתי והיא לבנות בית כנסת ומקום לתורה ולתפילה בשטח שמותר להכנס אליו והכניסה והיציאה תהא מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר ממקום המותר, ובזה אנו לא גורמים לאחרים לדרוך על מקום אדמת קודש.ל
בברכה והוקרה מרדכי אליהו
מכתב ג:ל
יום ג' לסדר "למען אשר לא יקרב איש זר" תשמ"א
לכבוד ה"ה ר' אלבוים דוד הי"ו
ב"ה
קבלתי את חוברות ההפצה וההסברה של "אגודת חלוץ הר הבית", שמח אני מצד אחד שיש דרישה לציון, וישנה עוד מחשבה על מקום מקודש זה שנהפך למלון פריצים למרמס לכל מי שאסור לו לדרוך ולהציג כף רגלו אפילו היחפה במקום.ח
אולם מצד אחד אנו חייבים לטהר את המקום ששום זר לא יקרב ולא ינהל את המקום ומצד שני אנו צריכים לשמור שגם בני ישראל יכנסו למקום שמותר להכנס בקדושה ובטהרה לפי ההלכה, וע"כ יש לתחם תחומין ולהגביל את העם וקדשתו. וזאת תהא תפקידה של האגודה לבנות מקום מקדש מעט במקום שהכניסה אליו תהא מחוץ לחומת הר הבית ויהא המקום אטום וסתום ולא תהא יציאה ממנו למקומות האסורים. תחזקנה ידיכם ויהי ה' עמכם אכי"ר
בברכה מרדכי אליהו
גם הגאון הרב דוד חיים שלוש זצ"ל קרא להקים בית כנסת בהר הבית:ח
תמו 19 מאות שנה של אבל ושכול על העיר ירושלים החרבה והבזויה מבלי בניה יושבת, חלפו 19 שנה של מצפה וצפיה ממרומי ״הר ציון״ שבמדינתנו אל הר המוריה, שזרים שלטו בו. זיכנו ה׳ ובשנת 1899 לחורבן בית מקדשנו ותפארתנו, ביום כ״ח אייר, הוא החודש בו נוסדה מדינתנו לפני 19 שנה, השיב כח צבאנו בעזרת אלהי הצבאות, את הר בית ה׳ לעם אשר אבותיו קדשוהו ועשאוהו למבחר המקומות עלי תבל.ח
אם כי טרם ראויים אנו לברך על המוגמר כי אין אנו יכולים לעלות ולראות בבית הבחירה מפני היד שנשתלחה בו, ולא לדרוך על מקום המקדש כי טמאים לנפש אדם כולנו, כל לב יהודי שואף ונפשו צמאה וכמהה לשפוך שיחו ולהשמיע רנתו בקירוב מקום בגבול המותר, ומשם תחזינה עינינו במקום הקדוש ותכסופנה נפשותינו לעלות אליו כדי שה׳ יראה בתוחלתנו ויבנה לנו בית מקדשנו ויטהרנו מטומאותינו.ח
עלינו לברר איפוא עד היכן הוא התחום בהר הבית שמותר לכל ישראל שהם טמאי מתים לדרוך בו, ועד היכן נדות ויולדות, הולי מהלות זיבה ובעלי קרי, רשאים להכנס בו...ח
לאחר שהוא מאריך לדון בסוגיית העלייה בזמן הזה ובחקירת המקומות המותרים בכניסה (הוא פוסק להלכה שיש לסמוך על המסורת הקובעת את מקומה של אבן השתייה), הוא קורא להקים בית כנסת בהר הבית:ח
ולענין התפלה בהר הבית ראוי והגון לקיים בית כנסת בהר הבית כמקום תפלה בהיותו קדוש הרבה יותר מהכתל מערבי... ואם רבים נהו אחרי הכתל שריד בית מקדשנו היחידי שיכלו לגשת אליו בגלותנו, עתה שזכנו ה' והשיב לנו את הר הבית עלינו להודות לו ולהתפלל לפניו במקום הקדוש שהנחיל לנו.ח
ואם אבותינו בדורות קדומים הקימו בית כנסת על הר הבית עם ספר תורה והתפללו בו, והרמב״ם התפלל בו ביום ה׳ ששה לירח מרחשון (ספר חרדים התשובה פ״ג) ורב שמואל בר שמשון מרבני צפת בימי ר׳ אברהם בן הרמב״ם השתטח לפני העזרה (אוצר טוב של ברלינר שנת תרל״ח) מדוע לא נעשה כן אנחנו. ועל ידי עריכת תפלה בהר הבית בגבול המותר תשוב השכינה למעונה לכל הפחות במידה מצומצמת, כי כל בי עשרה שכינה שריא, ועל אחת כמה וכמה אם השכינה שורה שם עתה, כדעת רמב״ם, שיש לנו להתקרב אליה וליהנות מזיוה ועל ידי זה יושפע שפע בכל העולמות ויתעוררו הלבבות, תשתפכנה הרגשות ותתעלנה הנפשות לתפלה מעומק המחשבה לבנין ארמון על מכונו ושיבת השכינה למעונה בב״א".ח
קריאה נוספת להקמת מקום תפילה בהר הבית נקראה לרבנות הראשית לישראל על ידי הרבנים: הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל, הרב מרדכי לופז זצ"ל, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, הרב רפאל כדיר צבאן זצ"ל, הרב יוסף קאפח זצ"ל, הרב יוסף שרביט זצ"ל ויבלחט"ו הרב דוב ליאור שליט"א, בזו הלשון:ח
המצב השורר כיום בהר בית ה', הדום רגלי אלוקינו – שהנוכרים עושים בו כבתוך שלהם, והיהודים היחידים הבאים בשעריו הם אותם הרומסים את קדושתו ונכנסים אליו כתיירים שלא כהלכה – הביא לידי כך שהדבר נחשב בישראל ובעמים למקום מוסלמי, שאין בו חלק ונחלה לעם היהודי.ח
מצב דברים זה, אשר יש בו חילול השם וביזיון הקודש, טומן בחובו לאחרונה, גם סכנה ממשית לאחיזתנו בהר המוריה וירושלים בכלל.ח
על כן פונים אנו אל מעלתכם בקריאה דחופה, לעורר את לב ישראל אל מקום מקדשנו על ידי קביעה ברורה ומפורשת של המקומות בשטח הר הבית המותרים בכניסה עפ"י הדין, עם הגבלותיהם ותנאיהם, כך שאפשר יהיה להקים מקום תפילה קבוע ליהודים על הר הבית בשטח שהכניסה אליו מותרת ללא כל חשש, תוך הקפדה על כל ההלכות הנוהגות שם. וידע העולם כולו, כי הר קדשנו ותפארתנו לאלקי ישראל הוא, זאת מנוחתו עדי עד, פה אשב כי אויתיה.ח
הרב אלישע וולפסון, מחבר הספר הר הבית כהלכה
אנחנו מזמינים אתכם ללמוד באופן יסודי ומקיף את הסוגיה ההלכתית המרתקת של העלייה להר הבית בזמן הזה. בספר זה, אשר קיבל הסכמות מגדולי הפוסקים, מובא ברור הלכתי מקיף, המבאר בהרחבה וללא מושא פנים את צדדי ההיתר והאיסור ובו מובאים השיטות השונות בנושא העלייה להר הבית
50% הושלם
הירשם לקבלת שיעורו השבועי של הרב ועלוון קול צופייךבכל שבוע ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלך