הקפת מקום המקדש ללא הסתמכות על המסורת

מלבד מקום נרחב בדרום אשר מותר להיכנס אליו אף ללא הסתמכות על המסורת כנ"ל, ישנה עוד אפשרות לעלות להר הבית ולהקיפו בלי צורך להסתמך על המסורת כלל ובאופן שאין כל חשש בכניסה למקום העזרה המקודשת. זאת באופן שהולכים בתוך הר הבית סמוך לחומות ככל שניתן. דהיינו, כאשר נכנסים להר הבית משער הלל (המוגרבים) ממשיכים ישר עד אורוות שלמה, לאחר מכן ממשיכים צמוד לכותל המזרחי עד שערי רחמים, ובהם ממשיכים צפונה עד השביל הפונה מערבה שהוא ודאי מחוץ למקום המקדש (<ראה איור>).מ

נפרט מדוע הדבר מותר אף ללא הסתמכות על המסורת בכל אחד מן הצדדים.מ

בהליכה בצד מזרח ודאי שלא נכנסים למקום שיש בו חשש כניסה לעזרה המקודשת, אומנם ישנו לכאורה חשש של כניסה לעזרת נשים ולחיל, מכיוון שבהליכה בצד מזרח אין אפשרות ללכת צמוד לחומה כאשר הולכים ליד אורוות שלמה ושערי רחמים. אך חשש זה הינו חשש רחוק באיסור דרבנן, מכיוון שמסתבר שהיה שטח נרחב של הר הבית במזרח, הרי הכניסה המרכזית לבית המקדש הייתה במזרח, וכל שכן לדעה הסוברת כי "שני לו מן המזרח" היינו מהסורג, אזי ודאי שהיה שטח גדול של הר הבית מחוץ לחיל.מ

גם מדברי הרמב"ם משמע כי היה מקום נרחב לתפילה במזרח כדבריו (הלכות תעניות פ"ד, הל' טו):מ

כשהיו מתפללין על הסדר הזה בירושלם היו מתכנסין בהר הבית כנגד שער המזרח ומתפללין כסדר הזה.מ

 

בנוסף לכך, בהר הבית היו סטווים כדאיתא בגמרא (פסחים יג ע"ב): "אמר רבא אמר רבי יהודה: הר הבית סטיו כפול היה. תניא נמי הכי: הר הבית סטיו כפול היה, רבי יהודה אומר: איסטוונית היתה נקראת, סטיו לפנים מסטיו".מ

ופירש שם רש"י: סטיו כפול היה - האיצטבא סביב סביב מקפת, ובתוך אותו הקף עוד אחר. בנוסף לכך, בחשש זה יש כמה וכמה ספיקות, אם כן ודאי שיש להתיר הליכה במזרח אף ללא הסתמכות על המסורת.מ

 

בנוגע לצד צפון, כאשר הולכים בשביל המקובל, נראה לענ"ד שלא נכנסים לכל חשש. ראשית, מקובל לכל הדעות כי הר הבית הורחב בצפונו בזמן הורדוס, וכפי שמבאר זאת יוסף בן מתתיהו, ואין אף שיטה הסוברת כי המקדש עמד בצפון. שנית, שטח זה נמצא קרוב מאוד לגבול הר המוריה. יש להוסיף, שעל פי המשנה השטח הצפוני בהר הבית הפנוי מהעזרה גדול מהשטח בצד מערב. מכיוון שכך נראה שגם ללא הסתמכות על המסורת יש להתיר הליכה בשביל המקובל ללא חשש.  מ

הרוצה לצאת ידי כל חשש כל שהוא, יכול להמשיך בהליכה סמוך לחומות ממש ואזי פשיטא שאין כל חשש.מ

 

בנוגע לצד מערב, מכיוון שהיום ישנו מבנה הבנוי סמוך לכותל המערבי אשר אינו מאפשר ללכת צמוד לחומה, לכאורה אם לא נסמוך על המסורת, יש לחשוש שמא במקום זה (<הבולט פנימה כאחד עשר מטר, שהם כעשרים ושלוש אמה) אין אפשרות להתיר את המעבר מחשש שמא העזרה נמשכה עד לשם.מ

אלא שכבר ביארנו כי היו סטווים בהר הבית, ויוסף בן מתתיהו כותב (מלחמות ה, ה, א) כי רוחב כל סטיו היה שלושים אמה, אם כן לכאורה יש לפחות שישים אמה של שטח הקדוש בקדושת הר הבית בלבד, על פי הגמרא האומרת כי הסטיו היה כפול.מ

כמו כן, שנינו במשנה מסכת מידות (ב, ב):מ

כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל.מ

מסתבר לומר שעל מנת שיוכלו רבבות ישראל העולים להר בית ה' להקיף את מקום המקדש, היה מקום נרחב המאפשר את הליכת הרבים בהר הבית, ולכן ודאי שהיה שם שטח נרחב סביב החיל, ולכל הפחות ברוחב שלושים אמה, הקדוש בקדושת הר הבית בלבד.מ

אם כן נראה לענ"ד ברור שנוכל להורות להלכה שהיה לכל הפחות 30 אמה הקדוש בקדושת הר הבית בלבד, ועוד עשר אמות של החיל, סה"כ ארבעים אמה שהם ודאי מחוץ לעזרה המקודשת.מ

העולה מכל האמור, כי אף החושש לסמוך על המסורת להלכה, יכול לעלות להר הבית ולסבוב את מקום המקדש ללא חשש כניסה למקום האסור, כפי שנתבאר.מ

מצורפת מפה המבארת את המקומות שהם ודאי מחוץ לעזרה המקודשת, ואת המסלול בו מותר להבנתנו ללכת לפי כל השיטות ללא כל חשש.מ

הרב אלישע וולפסון, מחבר הספר הר הבית כהלכה