דבר תורה לפרשת שמיני התשע'ט

 ויהי ביום השמיני" - שהוא למעשה רח' ניסן"

לאחר המון זמן של איסוף התרומות והכנת המשכן, מגיעים שבעה ימים בהם משה רבנו עובד ובעצמם למעשה מלמד את אהרון ובניו את עבודת המשכן. ואז מגיע היום השמיני שבו למעשה אנחנו מקריבים קורבנות לכפר על חטא העגל וכולם מחכים שלאחר כלכך הרבה מאמץ ישרה הקב'ה שכינתנו עלינו ובאמת כתוב "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם" איזה מעמד אדיר יורדת אש מהשמיים ומאשרת אחרי כלכך הרבה זמן ותרומה  שה' באמת אוהב אותנו וסולח לנו על שעשינו עבודה זרה בעגל. וכל העם משתחווים ואומרים ה' הוא האלהים.ב

יש כאן דיבור עמוק ונפלא מהאדמו'ר מסלונים אומר משה רבנו "ויאמר משה לאהרון קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם" אומר רש"י על המילים קרב אל המזבח שהיה אהרון בוש וירא לגשת, (כלומר: אהרון מתבייש לגשת לעבודה לאחר שחטא והחטיא כביכול את העם בעגל) אמר לו משה למה אתה בוש? לכך נבחרת (למה את מתבייש ה' בחר בך) זה הפשט.ך

אבל עדיין זה קצת קשה, מה זה "למה אתה בוש" פשוט שזה בושה וחרפה שעם ישראל נפלו לכזה חטא נורא ואני (אהרון) יהיה עכשיו שליח העם על אף שחטאתי לכפר בעדם אתה (משה) ששימשת שבעה ימים ואתה צדיק ולא חטאת תמשיך בעבודה כביכול לא מבין למה ה' אמר לך שאני יעשה זאת. כלומר: מה התשובה הזו לכך נבחרת והרי זה עדין לא סיבה שאני לא יתבייש.ך

אומר האדמו'ר מסלונים בשם הסבא קדישא אומרים חז"ל "לא היו ראויים ישראל לאותו מעשה (של עבודה זרה, חטא העגל) אלא בשביל להורות תשובה לרבים" מה זאת אומרת לא היו ראויים? הכוונה שהיה צד שלא היה להם בזה בחירה, הם היו אנוסים. אהרון אנחנו ודאי יודעים שהיה אנוס כי אם לא היו הורגים אותו אבל עוד יותר מכך המדרש אומר כל עם ישראל. מי לעשה החטיא אותם? הערב רב שבאו עם עם ישראל אבל עם ישראל עצמו היה ממש אנוס, המדרש אומר שראו כביכול את משה רבנו מת ועם ישראל היו במצב שלא היו מסוגלים להתמודד עם היצר, הקב'ה לקח להם את הסיעתא דשמייא להתגבר על היצר על הנסיון הזה. ולכן הם וודאי נפלו. ולמה הקב'ה לקח להם את זה? אומרים חז'ל כדי להורות תשובה לדורות.ך

עכשיו בעצם מה היה החטא? הקמת העגל למעשה לא היה עיקר החטא שכן זה היה כעין אנוסים. החטא היה "וירא את העגל ומחולות..." השמחה בחטא העגל היא הבעיה. אדם נופל בחטא אומרת הגמרא הייצר הלביש אותו והוא לא הצליח להתגבר יש כאן בחינה קצת של אונס, אבל השאלה היא האם אתה מתגבר כ-ארי ושב לעבוד את ה' בכל הלב, מבקש סליחה בוכה, שנאמר "זבחי אלהים רוח נשברה" אם אתה עושה כן אז אתה עושה מה שה' רוצה.ך

האם חס ושלום נחשוב כי אהרון הכהן הוא זה שעשה את המחולות בחטא העגל? לא ולא אלא הוא כאב ובכה היה בצער גדול, על כורחו הוא עשה זאת. אז בעצם אהרון הכן למעשה לא חטא כי המעשה עצמו היה כאנוס והוא עשה בדיוק מה שה' רוצה בכך שמייד שב בתשובה והצטער על הדבר. כלומר: הקב'ה גילגל שכך יהיה, למה? בשבילנו שנלמד לשוב בתשובה.ך

וזה בעצם העומק של הדברים שאומר משה רבנו לאהרון, אומר האדמו'ר מסלונים שצריך לפסק את הפסוק קצת אחרת "למה אתה?" אתה יודע למה אתה זוכה לכפר על העם? "בוש" כי אתה מתבייש, שאומרים חז'ל כל העושה חטא ומתבייש בו מוחלים לו כל עוונותיו, "לכחך נבחרת" כלומר: בגלל זה נבחרת בגלל זה אתה כהן גדול. משה רבנו הוא צדיק הוא לא חטא ולכן לא מתאים שהוא יכפר כי הוא לא שותף כי אין לו על מה לכפר, אבל אהרון שהיה חלק מהחטא על כרחו ואתה מצטער על זה הוא הכי מתאים לשוב ולתקן.ך

וכך גם הבנתו למהות עבודת בית המקדש, יש חושבים שכל עוד אנחנו לא צדיקים, כל עוד לא בא משיח וכולם שורה עליהם השכינה אז אין מה לבנות את בית המקדש. אך לא כך הם פני הדברים אלא להפך למעשה כל העבודה של בית המקדש היא לבעלי תשובה, צדיקים גם עכשיו אומרים חז'ל שכל עשרה שיש בהם דעת כאילו נבנה בית המקדש בימיהם כביכול צדיקים לא צריכים את בית המקדש כי הם כבר דבוקים בה' יתברך אם הוא בנוי או לא, כי הם בחינת בית המקדש, אבל המהות של בית המקדש זה לא הצדיקים אלא בעלי התשובה זה שאדם בא והוא סומך ידו על הקורבן והוא בוכה ועושה תשובה כי הוא חילל שבת, נשבע לשקר או גנב וכו'... ה' ישמור, אבל זאת העבודה בבית המקדש וזו השמחה של הקב'ה.ך

לכן אנו צריכים להבין שדווקא יותר מתמיד אנחנו צריכים את בית המקדש כי הדרך לעבוד את ה' ולהתקרב אליו באמת זה מכח העבודה של בית המקדש וזה מה שה' בוחר, ולא כביכול צדיקים גמורים שאשרי הם ואשרי חלקם אך הם אינם שייכם כביכול בעבודה זו, שהיא זבחי אלהים רוח נשברה. ומתוך כך נזכה באמת לבקש את בית המקדש, לבקש את הגאולה ולזכות להקריב את הקורבנות ומתוך כך תרד עלינו אש מן השמיים ונזכה לגאולה השלמה, ברוכים תהיו.ך