מי שלושת השבועות, פתאום באמצע החופש אנחנו צמים ונוהגים מקצת מנהגי אבלות, תשעת הימים באמת צער וכאב גדול! אך למה? למה אי אפשר להמשיך את זרימת החיים? כאשר נתבונן מעט בתורה ובמצוות, נגלה כי עיקר התורה עוסקת וסובבת סביב ענייני בית המקדש ואין קיום לתורה ולמצוותיה כאשר בית המקדש חרב. מתוך תרי"ג מצוות - למעלה ממאתיים תלויים במקדש! אםכן אף על פי שאנו משתדלים ומקפידים על קלה כבחומרה אפילו הכי במציאות ללא בית מקדש, הרי שאנחנו חסרים את עיקר התורה, העיקר חסר מן הספר! ח
כך למשל בשבילנו פסח, זה לנקות את הבית היטב, לאכול מצות ולערוך את ליל הסדר. אך בתורה עיקר הפסח זה העלייה של כל עם ישראל לירושלים והקרבת קורבן הפסח כפשוטו ואכילתו. כך גם בשאר הרגלים בהם אנו מצווים לעלות למקום המקדש ולהקריב עולת ראייה ושלמי חגיגה ולא רק לבנות סוכה בחג הסוכות או ללמוד תורה בחג השבועות. כמוכן ביום הכיפורים, בשבילנו יום כיפור זה יום של תענית ותפילה בבית הכנסת אך כמובן שבתורה עיקרו של יום זה היא עבודתו של הכהן הגדול וכניסתו לפני ולפנים.צ
הדברים האלו הם פשוטים מאד, אך גם חשובים ויקרים מאד. מי שיתבונן בכך באמת יפנים עד כמה אנו מוכחרים לבנות את בית המקדש עד כמה ראוי לנו להשתוקק בכל לבנו לראות כהנים בעבודתם ולווים בדוכנם וישראל במעמדם. אם אנו באמת חפצים לעשות רצון בוראנו ולקיים את התורה הקדושה, אנחנו מוכרחים לדרוש לציון בכל לבנו ונפשנו.ג