בחסד ה' עלינו, לפני כחמישים שנה במלחמת 'ששת הימים', זכינו לשוב למקום המקדש בניסים ונפלאות, ולב כל ישראל נרגש ורתת בשעה שנשמעה הקריאה – 'הר הבית בידינו'.ככאשר שבנו להר הבית, שאלות גדולות ניצבו מולנו:ש
האם ישנה משמעות לכך ששבנו להר הבית? האם נדרשת מאתנו פעולה מעשית, או שמא מן הראוי להתרחק ממקום הקודש עד ביאת משיח צדקנו? האם מותר היום לעלות להר הבית? האם כיום כאשר בית המקדש חרב ישנם מצוות שמקיימים בעלייה להר הבית?ב
הלימוד בסוגיות הנוגעות לגאולת ישראל ולבניין המקדש, מעיד על ציפייה אמתית לישועת ישראל, כפי שכתב מרן ה'חפץ חיים': "אמרו חז"ל (שבת לא), בשעה שמכניסין אדם לדין שואלין אותו, נשאת ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? ציפית לישועה?כ...אם באמת מצפין אנו לישועה במהרה ומחכין בכל יום שיבוא, הלוא היינו מכינין עצמינו בלימוד הלכות האלה, שבבא זמן הישועה יידרש לנו הלכה למעשה...לשאילו בא מבשר נאמן לישראל שבזמן קרוב תהיה הגאולה, בוודאי היו מזדרזין אלפי רבבות מישראל ללמוד ההלכות השייכות לקרבן ולמקדש, בעבור שאז כל הדינים נוהגים למעשה. לא מיבעי לכהנים, אלא אף לישראלים כגון אכילת קדשים וביאת המקדש ששייך לכולם, ובפרט לעניין קרבן פסח שחייבה התורה בעונש כרת אם ימנע מלעשותו". עכ"ל הקדוש.כ
עתה נשיב אל לבנו, אם אמר זאת ה'חפץ חיים' בדורו, על אחת כמה וכמה בדורנו, שזכינו לשוב למקום המקדש ממש והר הבית בידינו, הרי שחובה גדולה ורבה מוטלת עלינו ללון לעומקה של הלכה בנושא הר הבית והמקדש. שמחה מיוחדת יש בעיסוק בנושא זה, שכבר בעצם העיסוק בו, אנו זוכים ומקיימים את המצווה "ציון היא דורש אין לה" - 'מכלל דבעיא דרישה'.ע
מתוך המבוא לספר הר הבית כהלכה
50% הושלם