הר הבית והמקדש | הרב אלישע וולפסון

אחת מהשאלות הגדולות בסוגיית הר הבית, היא האם ידוע לנו היכן מקום המקדש. היא משפיעה על הכניסה להר, חידוש עבודת הקרבנות ובניית בית המקדש, ובנוסף משליכה על כיוון התפילה ברחבת הכותל המערבי.ש

במלחמת ששת הימים, לפני כארבעים ותשע שנים, שבנו חזרה להר הבית. אלפיים שנה של כיסופים וגעגועים התממשו לנגד עיננו. באותה העת, ללא הכנה מוקדמת, נפתחו לפנינו שאלות גדולות:ש

האם מותר היום לעלות להר הבית? האם גם היום כאשר אין בית מקדש, יש מצוות שמקיימים בעלותנו להר הבית? האם ישנה משמעות גדולה לכך ששבנו להר הבית ופעולה מעשית הנדרשת מאתנו בשל כך, או שמא מן הראוי להתרחק ממקום הקודש עד ביאת משיח צדקנו?ש

שאלות אלו הינן שאלות כבדות משקל ונוגעות לשאלות רבות ורחבות בהלכה ובהשקפה וע"כ הם 'רגישות במיוחד', ועלולות לעורר מתח כעס ומחלוקת חס ושלום.ש

בימים אלו, בהם אנו אבלים על מותם של תלמידי ר' עקיבא על כך שלא נהגו כבוד זה בזה, נפתח לפנינו הזדמנות לתקן את חטאם, ולגשת לברר נושא טעון זה, מתוך ענוה וכבוד גדול לחולקים על דרכינו.ש

אחת מהשאלות הגדולות אשר נדרשים אנו לברר בנושא זה, שברצוני לפתוח אותה לפניכם, זאת השאלה האם ידו...

במקום זה ישנו מקום נרחב להקים בית כנסת בהר הבית, וכפי שכתב בספר 'עיר הקודש והמקדש' הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי זצוק"ל (חלק ה פרק א אות ד, עמ' טו):ח

בזמן שתהא ברשותנו לבנות בית תפילה במקום המקדש, בטרם ביאת המשיח, אפשר לדבר רק על בנין בית תפילה בהר הבית קודם לעזרה ולמקום החיל. ומקום כזה נקל להגביל את גבולו.י

וכשתהיה לנו הרשות והרשיון ותהא הנפש כסופה לבית תפילה שכזה, בהסכמת ראשי התורה, יהא דרוש להעמיד משמרות שלא יכנסו לשם אלא (הטבולים במקווה) טהורים מטומאה היוצאה מגוף (כנאמר במשנה דכלים פ"א ח'), ובית תפילה שכזה, לו יהא אפילו בהר הבית, ומכל שכן לכשנזכה להקים מזבח ולהקריב עליו קרבן ציבור, תהא זאת מן הסגולה לתקומת יעודנו ולבנין בית קדשנו ותפארתנו, ולהופעת הגואל אשר יגאל את עם ישראל, הגאולה השלימה בחומר וברוח. והלכו גוים ועמים לאורו, ומלאה הארץ דעה את ה'.י

אף הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל קרא בספרו להקים בית כנסת בהר הבית (עמ' 27):י "בהיבקע עלינו אור הגאולה מחדש במלחמת ששת הימים, מן הדין שנשוב להר ה' ונקום במקום קודשו לקבוע מקום תפילה לעם ישראל בשער השמים, כפי שאמר יעקב אבינו לפי דבריו של ...

מלבד מקום נרחב בדרום אשר מותר להיכנס אליו אף ללא הסתמכות על המסורת כנ"ל, ישנה עוד אפשרות לעלות להר הבית ולהקיפו בלי צורך להסתמך על המסורת כלל ובאופן שאין כל חשש בכניסה למקום העזרה המקודשת. זאת באופן שהולכים בתוך הר הבית סמוך לחומות ככל שניתן. דהיינו, כאשר נכנסים להר הבית משער הלל (המוגרבים) ממשיכים ישר עד אורוות שלמה, לאחר מכן ממשיכים צמוד לכותל המזרחי עד שערי רחמים, ובהם ממשיכים צפונה עד השביל הפונה מערבה שהוא ודאי מחוץ למקום המקדש (<ראה איור>).מ

נפרט מדוע הדבר מותר אף ללא הסתמכות על המסורת בכל אחד מן הצדדים.מ

בהליכה בצד מזרח ודאי שלא נכנסים למקום שיש בו חשש כניסה לעזרה המקודשת, אומנם ישנו לכאורה חשש של כניסה לעזרת נשים ולחיל, מכיוון שבהליכה בצד מזרח אין אפשרות ללכת צמוד לחומה כאשר הולכים ליד אורוות שלמה ושערי רחמים. אך חשש זה הינו חשש רחוק באיסור דרבנן, מכיוון שמסתבר שהיה שטח נרחב של הר הבית במזרח, הרי הכניסה המרכזית לבית המקדש הייתה במזרח, וכל שכן לדעה הסוברת כי "שני לו מן המזרח" היינו מהסורג, אזי ודאי שהיה שטח גדול של הר הבית מחוץ לחיל.מ

גם מדברי הרמב"ם משמע כי היה מקום נרחב לתפ...