הר הבית והמקדש | הרב אלישע וולפסון

בס"ד

בירור הלכתי בנושא העלייה להר הבית בימינו

  הרב עזריה אריאל שליט"א

 שתי שאלות מרכזיות עומדות בפנינו, כאשר אנו דנים באפשרות להתיר עלייה להר הבית בימינו על פי תנאי ההלכה הנדרשים. שאלה אחת, האם ניתן לסמוך להלכה ולמעשה על המסורת שמקום בית המקדש נמצא בכיפת הסלע, ועל פי זה לתחום את המקומות המותרים בכניסה לאחר טבילה במקווה.ש

שאלה שנייה, האם יש לחשוש שהעלייה בהיתר תגרום למכשול לרבים שייכנסו למקומות האסורים בכניסה, וכן שייכנסו ללא טבילה להר הבית.ש

המסורת

הרדב"ז, מגדולי הפוסקים בכל הדורות, קובע בתשובותיו את המסורת על מקום המקדש להלכה ולמעשה, וכלשונו: "אין ספק כי האבן הזאת אשר תחת הכיפה היא אבן השתיה אשר עליה היה הארון בקודש הקודשים".ש

זיהויו של הרדב"ז וקביעתו להלכה, מעניק גושפנקה הלכתית למסורת ארוכת שנים, שעל פי המקורות שבידינו היא ידועה לפחות שמונה מאות שנה לפניו.ש

אף ידוע ממקורות חז"ל (כגון הירושלמי בפסחים פ"ז הי"ב) שהיו תנאים ואמוראים שנכנסו להר הבית מאות שנים אחרי החורבן, ומכאן שהייתה להם מסורת היכן מקום המקדש, למרות ההרס הנרחב בשעת חורבנו. ומאחר שידוע שאחרי...

עליה להר הבית בימינו - הרב נחום אליעזר רבינוביץ ', ראש ישיבת' ברכת משה, מחבר פירוש 'יד פשוטה' על ה'יד-החזקה 'לרמב"ם, ושו"ת' שיח נחום ': ג

אתר ישיבת 'ברכת משה' - מעלה אדומים. ג

שאלה: האם ניתן לעלות להר הבית? ג

תשובה: בענין זה הדברים ידועים וכבר דשו בהם רבים, ונעיר בקצרה. ג

דברי הרמב"ם ברורים (הלכות בית הבחירה ז, טו): ". ומותר להכנס טמא מת ואפילו המת עצמו..." "הר הבית מקודש ... אין זבין וזבות ונדות ויולדות נכנסין לשם " ג

וראה הלכות בית הבחירה (ח, ז): "אירע קרי באחד דברים, הולך במסיבה שתחת הקרקע, שהמחילות הפתוחות להרוס את הבית לא נתקדשו, וטובל, וחוזר ...". והוא ע"פ פסחים (סז, ב): "דאמר רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות". ג

את השאלה השאלה יש בה שני סעיפים: ג

א) האם תוכל להיטהר מאותן הטומאות המונעות כניסה להרוג את הבית? ג

ב) האם יכולה לברר היכן הוא שטח הר הבית שבוודאי אינו חלק מן החיל והעזרות? ג

והנה באשר לשאלה הראשונה, אפילו אם נחוש להחמיר בכל הספיקות - דהיינו שמא הוא טמא בזיבה גדולה, ואין טבול יום נכנס להר הבית, ואין להכניס כלים טמאים להר הבית...

בס"ד

האם יש חשיבות מיוחדת לעלות להר הבית בחגים?

רבים שואלים האם יש עניין מיוחד לעלות להר הבית בחג ובחול המועד, או שבימינו אין הבדל בין עלייה בחג לבין עלייה ביום חול רגיל. אכן צריך לדעת שיש חשיבות גדולה ומיוחדת לעלות להר הבית כהלכה בזמן החגים - פסח, שבועות וסוכות, גם בזמן הזה, אע"פ שאיננו מקריבים קרבנות ובית המקדש לא בנוי.

כמובן שכאשר בית המקדש קיים, עולים בית ישראל כאיש אחד להר הבית ובית המקדש, לקיים את המצווה (דברים פרק טז): שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹוהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹוהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: לקיים מצוות עולת ראייה ומצוות השמחה ברגל בבשר שלמי חגיגה. לכך אנו מתפללים מצפים ושואפים, ומשתדלים לעשות כל שביכולתנו למען נזכה לזה בפועל ממש.

אך צריך לדעת, שגם לאחר החורבן, המשיכו עם ישראל לעלות לרגל בחגים ולהתפלל במקום המקדש על גאולת ישראל. לעלייה זו ישנה חשיבות ומעלה גדולה, הן מצד ההשתדלות שלנו...

 ויהי ביום השמיני" - שהוא למעשה רח' ניסן"

לאחר המון זמן של איסוף התרומות והכנת המשכן, מגיעים שבעה ימים בהם משה רבנו עובד ובעצמם למעשה מלמד את אהרון ובניו את עבודת המשכן. ואז מגיע היום השמיני שבו למעשה אנחנו מקריבים קורבנות לכפר על חטא העגל וכולם מחכים שלאחר כלכך הרבה מאמץ ישרה הקב'ה שכינתנו עלינו ובאמת כתוב "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם" איזה מעמד אדיר יורדת אש מהשמיים ומאשרת אחרי כלכך הרבה זמן ותרומה  שה' באמת אוהב אותנו וסולח לנו על שעשינו עבודה זרה בעגל. וכל העם משתחווים ואומרים ה' הוא האלהים.ב

יש כאן דיבור עמוק ונפלא מהאדמו'ר מסלונים אומר משה רבנו "ויאמר משה לאהרון קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם" אומר רש"י על המילים קרב אל המזבח שהיה אהרון בוש וירא לגשת, (כלומר: אהרון מתבייש לגשת לעבודה לאחר שחטא והחטיא כביכול את העם בעגל) אמר לו משה למה אתה בוש? לכך נבחרת (למה את מתבייש ה' בחר בך) זה הפשט.ך

אבל עדיין זה קצת קשה, מה זה "למה אתה בוש" פשוט שזה בושה וחרפה שעם ישראל נפלו לכזה חטא נורא...