הר הבית והמקדש | הרב אלישע וולפסון

דבריו של הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, מתוך ערב השקת הספר החדש הר הבית כהלכה

קטע קצר ומרגש מתוך השקת הספר הר הבית כהלכה

באירוע חגיגי שהתקיים באולמי היכל דוד בירושלים, במעמד רבה של ירושלים הרב אריה שטרן ורבה של צפת הרב שמואל אליהו , ובהשתתפות של כחמש מאות איש, רבנים אישי ציבור, הושק הספר החדש "הר הבית כהלכה", מאת הרב אלישע וולפסון, ר"מ בישיבת ההסדר צפת.ך

הספר מכיל דיונים הלכתיים והרחבות על צדדי האיסור וההיתר ואת השיטות השונות בנושא העלייה להר הבית בימינו.ך

השתתפו באירוע הרב יעקב מדן ראש ישיבת הר עציון, הרב יוסף בא-גד לשעבר ראש ישיבת נחלים וחבר כנסת, הרב ישראל אריאל ראש ישיבת המקדש ומכון המקדש, הרב יאיר פרנק רב הישוב עמיחי, הרב אייל יעקובוביץ ראש הישיבה בצפת, הרב עמיר כ"ץ רב מושב שדה אליעזר, הרב חברון שילה ראש ישיבת עותניאל, ראש ישיבת הר הבית הרב אליהו וובר, הרב יצחק יעבץ ר"מ בישיבת דרך חיים, הרב יצחק לוי, ורבנים נוספים.ך

מבין אנשי הציבור ניתן למנות את ח"כ יהודה גליק, וחבר מועצת עיריית ירושלים אריה קינג. שר החקלאות אורי אריאל ביקש גם הוא לברך את המשתתפים בהודעה מוקלטת לאחר שלא הצליח להגיע בעצמו לאירוע. שלחו את ברכתם להשקת הספר גם השר לביטחון פנים,...

"הנה ימים באים נאום ה' אלוהים והשלכתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'" (עמוס ח, יא). על פסוק זה דרשו חז"ל במסכת שבת (קלח ע"ב): "דבר ה' – זו הלכה, דבר ה' – זה הקץ, דבר ה' – זו נבואה". הנה הגיעו ימים שעם ישראל צמא לשמוע את דבר ה'. משתוקק לנביא שיורנו דרך אמת. מייחל להלכה ישרה ומאחדת בקרב בית ישראל.י

רובן של השאלות ההלכתיות שאנו עוסקים בהן יומם ולילה בבתי המדרש, הינן שאלות אשר עיקר השלכתן הוא כיצד יש לכל אחד לנהוג בפרטי ההלכה בחייו הפרטיים. אך ישנן שאלות הלכתיות אשר נוגעות לכלל ישראל, שאלות עמוקות ורחבות בשיח הציבורי והשקפת עולמו, והן משפיעות באופן ישיר על דרכו של עם ישראל, הנהגתו ואופן פעולתו ביחס לגאולה. השאלה שאנו עוסקים בה בספר זה, שאלת העלייה להר הבית, שייכת לסוג זה של שאלות.י

מעבר לבירור ההלכתי הרחב אשר נעשה בספר הזה בס"ד, יש לדעת כי בשורשן של דברים, שאלת העלייה להר הבית היא עמוקה ונוגעת בהשקפת עולם שלימה. הפסיקה נובעת ותואמת את השקפת עולמו של הפוסק, מתוך אמונה כי זהו רצון הבורא ברוך הוא. מתוך כך, מוצאים אנו גשות שונות, אשר כל אחת...

נאמר בתורה (דברים פרק יב, ב-ו):ף

אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלוהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה: אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא: לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם: כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹוהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה: וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם:ף

התורה מצווה אותנו לדרוש את המקום שבו בחר ה' להשכין את שכינתו, ולבוא שם.ף

להבדיל מן הגויים העובדים את...

אחת מהשאלות הגדולות בסוגיית הר הבית, היא האם ידוע לנו היכן מקום המקדש. היא משפיעה על הכניסה להר, חידוש עבודת הקרבנות ובניית בית המקדש, ובנוסף משליכה על כיוון התפילה ברחבת הכותל המערבי.ש

במלחמת ששת הימים, לפני כארבעים ותשע שנים, שבנו חזרה להר הבית. אלפיים שנה של כיסופים וגעגועים התממשו לנגד עיננו. באותה העת, ללא הכנה מוקדמת, נפתחו לפנינו שאלות גדולות:ש

האם מותר היום לעלות להר הבית? האם גם היום כאשר אין בית מקדש, יש מצוות שמקיימים בעלותנו להר הבית? האם ישנה משמעות גדולה לכך ששבנו להר הבית ופעולה מעשית הנדרשת מאתנו בשל כך, או שמא מן הראוי להתרחק ממקום הקודש עד ביאת משיח צדקנו?ש

שאלות אלו הינן שאלות כבדות משקל ונוגעות לשאלות רבות ורחבות בהלכה ובהשקפה וע"כ הם 'רגישות במיוחד', ועלולות לעורר מתח כעס ומחלוקת חס ושלום.ש

בימים אלו, בהם אנו אבלים על מותם של תלמידי ר' עקיבא על כך שלא נהגו כבוד זה בזה, נפתח לפנינו הזדמנות לתקן את חטאם, ולגשת לברר נושא טעון זה, מתוך ענוה וכבוד גדול לחולקים על דרכינו.ש

אחת מהשאלות הגדולות אשר נדרשים אנו לברר בנושא זה, שברצוני לפתוח אותה לפניכם, זאת השאלה...

שאלת העלייה להר הבית הינה שאלה שהולכת ומתעצמת מיום ליום בקרב הציבור. קולות שונים נשמעים סביב שאלה זו. ישנה הגישה השמרנית, אשר זועקת נגד העלייה להר, ורואה את עצמה מחויבת לעמוד על המשמר לקיים את הוראתם של גדולי ישראל, אשר פרסמו הזהרה לרבים לאסור את העלייה להר הבית, אחר כיבוש הר הבית במלחמת ששת הימים. 

מן העבר השני עומדת הגישה ההולכת ונשמעת יותר ויותר, הקוראת לשוב להר בית ה' כהלכה, ולסמוך על מנהג הדורות הקודמים אשר עלו להר הבית (כפי שביאר הגר"ש גורן זצ"ל בספרו 'הר הבית', וכפי שמובא  בחוברת 'לשכנו תדרשו'). 

כל אחת מהגישות נובעת ממבט שונה על המציאות, וחשוב לעמוד על הדברים. 

במאמר זה ברצוני לפרט בקצרה את הגישות השונות לפי הבנתי, ואת ההשלכה המעשית שיש לענ"ד להסיק מכך. 

גישות האוסרים: 

בגישת האוסרים יש להבחין בין שתי גישות שונות. הגישה האחת, היא הגישה החרדית המקובלת, אשר נוקטת יחס פאסיבי בקשר למציאות, בציפייה ובתפילה לביאת המשיח שיגאלנו ויושיענו. ועד אז, אין לנו לעשות מאומה בדברים השייכים לקירוב הגאולה באופן מעשי. (ראה למשל במכתבו של הרשל"צ ר' יצחק...

מצוות עשה לירא מן המקדש אפילו כשהוא חרב, ולכן העלייה להר הבית צריכה להיעשות מתוך כובד ראש ומורא מקדש שנאמר: "'ומקדשי תיראו' – לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציווה על יראתו".ף

מותר להיכנס להר הבית רק לצורך מצווה (כגון: תפילה, הורשת הארץ, דרישת המקדש) ולא לצורכי חולין או לשם קיצור דרך וכדו' (אך אם נכנס להתפלל, מצווה לצאת מצד אחר).ף

דיני כבוד בית הכנסת נוהגים בהר הבית.ף

אסור להיכנס להר הבית בנעלי עור, והמחמיר שלא להיכנס בכל נעליים קשיחות תבוא עליו ברכה (כמו ביום הכיפורים).ף

בחליצת הנעליים יש לחלוץ תחילה את נעל ימין (ולא את שמאל כנהוג בדרך כלל), כיוון שזו חליצה של מצווה.ף

הנכנס יחף, רגליו צריכות להיות נקיות.ף

אסור להיכנס להר הבית עם ארנק בידו, או כשהוא חגור בחגורה שיש בה פּוּנְדָּה (פאוץ'), אך מותר להיכנס בארנק מכוסה.ף

אין להיכנס להר הבית עם תרמיל. מעיקר הדין נראה שיש לאסור רק תיק שיש ביזיון בהכנסתו למקום חשוב, כמו תיק שהאומן מכניס בו כלי עבודתו וכדו'. אך נראה שנכון להימנע מכל תיק שהיינו נמנעים מלהיכנס אתו למקום מכובד, כמו לחתונה וכיוצא בזה.ף

יש להקפיד על לבוש צנוע הולם ומכובד.ף

...

הטבילה על מנת להיטהר בטרם הכניסה להר הבית הינה חיוב מן התורה, שלא כטבילות רגילות של גברים שאינן אלא מנהג. לכן יש להקפיד על כל ההכנות הנדרשות שיפורטו להלן. בכל ספק ושאלה, יש לפנות למורה הוראה.ף

ההכנות לטבילה

לפני הטבילה צריך לרחוץ את כל גופו במים חמים על מנת להסיר כל לכלוך מעל גופו. כמו כן צריך לוודא שאין קשרים בשער, על כן יש לסרק את שערות הראש והזקן, הכנה זו נקראת 'חפיפה'.ף

את ההכנות לטבילה צריך לעשות בנחת וביישוב הדעת, סמוך לטבילה. לפני הטבילה צריך הטובל לעיין היטב בגופו ולבדוק שאין עליו שום דבר שהוא בגדר חציצה (ראה להלן).ף

הטובל בשבת יחפוף ביום שישי, ובשבת קודם הטבילה יבדוק היטב את גופו שאין עליו חציצה או שערות קשורות. כמו כן, יש להקפיד על דיני שבת הנוגעים לרחיצה (כמו איסור סחיטה).ף

דיני החציצה

בטבילה צריך שכל הגוף והשערות יבואו במגע עם המים, ללא כל חציצה.ף

כל דבר שרוב בני האדם מקפידים עליו ורוצים לסלק אותו בטרם ילכו לאירוע חשוב, או שהטובל עצמו מקפיד עליו, נחשב חציצה. גם דבר המכסה רק חלק קטן מגוף הטובל או שערותיו נחשב חציצה.ף

צבע שאין בו ממשות ואינו יכול להסירו – אינו...

במקום זה ישנו מקום נרחב להקים בית כנסת בהר הבית, וכפי שכתב בספר 'עיר הקודש והמקדש' הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי זצוק"ל (חלק ה פרק א אות ד, עמ' טו):ח

בזמן שתהא ברשותנו לבנות בית תפילה במקום המקדש, בטרם ביאת המשיח, אפשר לדבר רק על בנין בית תפילה בהר הבית קודם לעזרה ולמקום החיל. ומקום כזה נקל להגביל את גבולו.י

וכשתהיה לנו הרשות והרשיון ותהא הנפש כסופה לבית תפילה שכזה, בהסכמת ראשי התורה, יהא דרוש להעמיד משמרות שלא יכנסו לשם אלא (הטבולים במקווה) טהורים מטומאה היוצאה מגוף (כנאמר במשנה דכלים פ"א ח'), ובית תפילה שכזה, לו יהא אפילו בהר הבית, ומכל שכן לכשנזכה להקים מזבח ולהקריב עליו קרבן ציבור, תהא זאת מן הסגולה לתקומת יעודנו ולבנין בית קדשנו ותפארתנו, ולהופעת הגואל אשר יגאל את עם ישראל, הגאולה השלימה בחומר וברוח. והלכו גוים ועמים לאורו, ומלאה הארץ דעה את ה'.י

אף הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל קרא בספרו להקים בית כנסת בהר הבית (עמ' 27):י "בהיבקע עלינו אור הגאולה מחדש במלחמת ששת הימים, מן הדין שנשוב להר ה' ונקום במקום קודשו לקבוע מקום תפילה לעם ישראל בשער השמים, כפי שאמר יעקב אבינו לפי...

מלבד מקום נרחב בדרום אשר מותר להיכנס אליו אף ללא הסתמכות על המסורת כנ"ל, ישנה עוד אפשרות לעלות להר הבית ולהקיפו בלי צורך להסתמך על המסורת כלל ובאופן שאין כל חשש בכניסה למקום העזרה המקודשת. זאת באופן שהולכים בתוך הר הבית סמוך לחומות ככל שניתן. דהיינו, כאשר נכנסים להר הבית משער הלל (המוגרבים) ממשיכים ישר עד אורוות שלמה, לאחר מכן ממשיכים צמוד לכותל המזרחי עד שערי רחמים, ובהם ממשיכים צפונה עד השביל הפונה מערבה שהוא ודאי מחוץ למקום המקדש (<ראה איור>).מ

נפרט מדוע הדבר מותר אף ללא הסתמכות על המסורת בכל אחד מן הצדדים.מ

בהליכה בצד מזרח ודאי שלא נכנסים למקום שיש בו חשש כניסה לעזרה המקודשת, אומנם ישנו לכאורה חשש של כניסה לעזרת נשים ולחיל, מכיוון שבהליכה בצד מזרח אין אפשרות ללכת צמוד לחומה כאשר הולכים ליד אורוות שלמה ושערי רחמים. אך חשש זה הינו חשש רחוק באיסור דרבנן, מכיוון שמסתבר שהיה שטח נרחב של הר הבית במזרח, הרי הכניסה המרכזית לבית המקדש הייתה במזרח, וכל שכן לדעה הסוברת כי "שני לו מן המזרח" היינו מהסורג, אזי ודאי שהיה שטח גדול של הר הבית מחוץ לחיל.מ

גם מדברי הרמב"ם משמע כי היה מקום...